טורזיא

טוּרְזַיָּאm. pl. (טרז = טרד II; cmp. טְרוּזָא) (locked up things, cmp. אוֹצָר, royal wardrobe, armory. Ber.56a ריש ט׳וכ׳ (some ed. טורזינא, Ar. טרזיא) the chief of the royal wardrobe dreamt. Ib. אתיוה לריש ט׳וכ׳ (Ms. M. אמר קיסר אייתיה לריש טריא) they brought the chief … up, and he was put do death. (For Var. lect., v. Rabb. D. S. a. l. notes 1, 2.